מבחן בספרות שאלות

בד

הקירות שלו

החגים שלו

גובהו

רצונות חזקים שלו

הדברים שהוא בוחר להתעלם מהם

מילים המבטאות משהו עמוק יותר

המעגל הפנימי הקרוב ביותר. כאילו לכל ילד יש שלושה הורים - אבא, אמא ואלוקים.

גובהו(לא גובה פיזי גם התחושה שלו בנוגע לעצמו - ביטחון יש לנו קצה של גאווה מוגזמת ויש לנו קצה של ענווה פסולה)

מצב הרוח של האדם

מסמל אופי, צניעות,האם אכפת לו מה החברה חושבת עליו(לא בהכרח טוב או רע)

מסמלים שאיפות, לאן הוא רוצה להגיע/ לאן מכוון.

מסמל את ביתו של האדם, גבולותיו, הסייג שלו זה הקווים האדומים שלו

הגורל של האדם, ניתן לשינוי ע"י התנהגות מה גורלו מה הוא עושה עם זה האם הוא חי חיים שלמים בתודעה של זה אני וזה מה שיש או שהוא לוקח את עצמו בידיים.

סביבתו. החברים,"אמור לי מי חברך ואני אומר לך מי אתה" אנשים שאכפת להם מאיתנו יוודאו שאנחנו מוקפים בסביבה טובה.

שם כולל למעשיו של האדם. מה האדם מקרין בהם. מבחינת משמעות המילה לא מדובר על השלילי אלא על פספוס מטרה (להחטיא). המעשים שלנו מגדירים אותנו ואומרים עלינו משהו, מייצרים את מי שאנחנו ומה שחושבים עלינו

מצד אחד אפשר להגדיר לפי מעשים, מצד שני צריך להזהר שלא תהיה הגדרה ללא עוררין.

מה שונאיו יגידו (דברים רעים) ומה אוהביו יגידו עליו (דברים טובים).

המועדים החשובים לאדם. עיסוקיו ותחביביו.

באופן פיזי (עונות). באופן מטאפורי (מצבי רוח, התחלות, סופים, שינויים). אנחנו הרבה פעמים מוגדרים לפי תקופות השנה וההתנהלות שלנו ואנחנו מושפעים מהם. דברים קורים. אבל לא פחות מזה אנחנו מנהלים את המצב ומשפיעים עליו הכל תלוי בנו אנחנו שולטים בהרגשה, התנהלות, גישה.

ככל שעובר הזמן אנחנו הופכים מנוסים יותר דברנו מנהלים אותו והאם יש לנו זמן פנוי ואיך אנחנו מנצלים אותו אלו דברים שמגדירים אותנו ומה שאנחנו עושים בזמננו הפנוי צריך להיות אחרי מחשבה

דברים שהאדם בוחר להתעלם מהם רגשות שליליים, חסרונות, טעויות. השאלה היא לא אם אנחנו מתעסקים בחסרונותיו, השאלה היא אם אנחנו בוחרים להתעלם מזה. תיקון ולהיות אדם יותר טוב או שהוא לחלוטין אחרת מודעים ומתייחסים הרבה פעמים אנשים סביבנו יעודדו אותנו להתעלם מדברים.

הטבע, משפיע על האדם ים זה סמל, שם כולל לכל סוגי הטבע אם אדם בזמנו הפנוי בוחר לצאת לטבע . משפיע לנו על מצב הרוח.

"אחרי מות קדושים אמור" הספדים מורגשים נאמרים על האדם אחרי מותו אדם מת זאת הנחמה הכי גדולה(משהו בדיבור שמנחם) מה שאומרים אחרי שבן אדם מת מגדיר אותו יותר ממה שאומרים שהוא חי (גם המוות שלו מספר לנו משהו עליו).

אביו ואימו

ה' והמזלות

קומתו ,אופן חיוכו

שכניו ,שונאיו

הרים, כתליו, הים ,תקופות השנה

מלאכתו ,חגיו

כמיהתו , אהבתו , עוורונו

האריג

רעיון שחוזר על עצמו כמה פעמים ונותן לו משמעות

סבא זיסקינד - תקוע בעבר מצד אחד הוא שוכח פרטים מההווה, מצד שני הוא זוכר לפרטי פרטים דברים מהעבר. עבור סבא ההנצחה והזיכרון הם הדברים החשובים ביותר, אפילו יותר ממה שקורה כאן ועכשיו.סבא חולה במחלת השיכחה, והוא בוחר בעצמו מה לזכור ומה לשכוח.

יהודה - תקוע בהווה כביכול - מנסה לשכוח מהעבר: "אנחנו נולדנו בארץ". כאילו לא קרו דברים לפני כן.

רחל מזכירה את מחלת השכחה של סבא בסיפור וחושבת לעצמה, למרבה האירוניה, שהדור הצעיר הוא החולה במחלת השכחה ולא סבא.

מישור גלוי - דיון בצורה גדולה וגלויה (על השם).

מישור סמוי - דיון מתחת לפני השטח (על השם).אפשר לראות שרחל קרועה בין דור סבא (האבות) לבין דור רעיה ויהודה (דור הבנים) בין הרצון לזכרון להבנה לשכחה (להתקדם הלאה) היא מנסה לגשר בין העולמות, אבל פתאום היא מתחילה להזדהות יותר עם סבא ומתחילה לראות בעיני רוחה דברים מהמלחמה וזה מערבב אותה מבפנים היא קולטת שהשם הוא עניין גורלי פעם לא היה לה אכפת ועכשיו הוא גורלי "חיים ומוות תלוים בו (בשם)", העניין מסתורי .

בתחילת הסיפור כפות ידיו של סבא נראות בתחילת הדרך(צעירות) ובסוף הסיפור כפות ידיו של סבא נראות בסוף הדרך

״כמו תהום פעורה...״ דימוי של תהום (פער עצום שאי אפשר לגשר) שממחיש את הנתק בין דור האבות ודור הבנים

לזהות שלו נסמל לבן אדם מבטא את מי הוא המשמעות הדדית. גן הבן אדם נותן משמעות לשם .

שאלות קיומיות ששואל האדם על עצמו

שיש פער גדול בין המציאות לדימיון